1414‑1429 |
קיסר אתיופיה, איסחק, מאיים על היהודים שאם לא יתנצרו ייטלו מהם זכויותיהם לבעלות על אדמותיהם. היהודים סירבו להיכנע לאיומים, והם נושלו מאדמותיהם, וכך דבק בהם השם ״פלאשמה״, שפירושו פולשים, חסרי קרקע, זרים. |
1552 |
הרב דוד שלמה בן אבי זימרה, הרב הראשי של מצרים, מצהיר כי על פי ההלכה היהודית יהודי ״ביתא ישראל״ הם יהודים לכל דבר ועניין. |
1855 |
דניאל בן חנניה ובנו משה מקהילת ״ביתא ישראל״ מבקרים לראשונה בארץ ישראל, ונפגשים עם רבנים בירושלים.
|
1862 |
אבא מהארי, המנהיג הרוחני של קהילת ״ביתא ישראל״, מתחיל את המסע הארוך מאתיופיה לירושלים עם אלפי יהודים אתיופים. המסע נכשל, ורבים מתים בדרך. |
1864 |
הרב עזריאל הילדסהיימר, רבה של איזנשטט שבגרמניה, מצהיר כי יהודי קהילת ״ביתא ישראל״ הם יהודים לכל דבר, וקורא להצלת יהודי אתיופיה. |
1867‑1868 |
יוסף הלוי נשלח לאתיופיה בשיתוף עם ״כל ישראל חברים״ (Alliance Israelite Universelle), על מנת לברר אם קיימת קהילה יהודית באתיופיה. הלוי מגלה את קהילת ״ביתא ישראל״, ומצהיר כי זוהי קהילה יהודית אותנטית. |
1904 |
יעקב פייטלוביץ׳, היסטוריון ותלמידו של יוסף הלוי, מבקר באתיופיה ומחזק את הקשר בין ״ביתא ישראל״ לשאר יהדות העולם. |
1913 |
בית ספר יהודי מיוסד בדמביה שבחבל גונדור בסיועו של ד״ר פייטלוביץ׳. |
1923 |
בית הספר היהודי הראשון מוקם באדיס-אבבה בסיועו של ד״ר פייטלוביץ׳. עמנואל טמרת מ״ביתא
ישראל״ נבחר לנהל את בית הספר. |
1936‑1941 |
צבא איטליה כובש את אתיופיה. קיסר אתיופיה, היילה סלאסי, מגורש מן הארץ, ומופסקת כל פעילות יהודית באתיופיה. למרות זאת, יהדות אתיופיה שורדת, ויהודי אתיופיה שומרים על דתם. |
1941‑1974 |
הקיסר היילה סלאסי שב לאתיופיה. הוא יוזם קשרים דיפלומטיים עם ישראל, והתנאים של יהודי אתיופיה משתפרים. |
1954 |
ראש הממשלה יצחק בן צבי מתעניין בנושא עשרת השבטים, ומבקש מן הקיסר היילה סלאסי להתיר ביקור של מספר יהודים אתיופים בארץ על מנת לחזק את הקשר שלהם עם היהדות. |
1955‑1956 |
שתי קבוצות של 27 יהודים צעירים מ״ביתא ישראל״ מגיעים לארץ מאתיופיה ללמוד עברית ומקצועות אחרים בכפר בתיה. מטרתם היא לשוב לאתיופיה וללמד את חברי הקהילה עברית ויהדות. |
1956 |
בית ספר יהודי ראשון עם פנימיית נוער מוקם בכפר אאוסבה בחבל גונדור, ביזמת ד״ר פייטלוביץ׳. הפנימייה מיועדת לילדי ״ביתא ישראל״ מן האזור. מנהל בית הספר הוא יונה בוגאלה. |
1966‑1974 |
יהודים אתיופים צעירים מסתננים לישראל באניות הנושאות בשר מאתיופיה. רוב המסתננים מגורשים על ידי משרד הפנים כאשר הם מתגלים במפרץ אילת. עד 1974 מתגוררים בארץ כ-50 יהודים אתיופים. |
1973 |
אתיופיה מפסיקה את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל בעקבות החלטת האיחוד האפריקאי לנתק יחסים דיפלומטיים עם ישראל. הרב הראשי הספרדי לישראל, הרב עובדיה יוסף, פוסק שיהודי אתיופיה הם אכן יהודים, וכי חוק השבות חל לגביהם. |
1974 |
הקיסר היילה סלאסי, מושל אתיופיה מ-1930, מופל בהפיכה המובלת על ידי מנגיסטו היילי מאריאם. מנגיסטו מייסד ממשל דיקטטורי באתיופיה. יוצאי אתיופיה בארץ מקימים את האגודה ליהודי אתיופיה, ומתחילים ללחוץ על ממשלת ישראל לסייע להגירה של יהודי אתיופיה לארץ. בשנה זו חיים בארץ כ-150 יהודים אתיופים. מבצע כור: שבעה יהודים אתיופים מגיעים לארץ תחת מסווה של עובדי מכתש. המבצע נחשף, ויהודים אחרים הממתינים לעלות לארץ נתפסים ומעונים על ידי ממשלת אתיופיה. |
1975 |
ממשלת ישראל מחליטה כי חוק השבות חל גם על יהודי אתיופיה. |
1977 |
ראש ממשלת ישראל מנחם בגין מודיע לראש המוסד: ״הבא לי את יהודי אתיופיה״. דייב קמחי, ראש אגף מבצעים מיוחדים של המוסד, מגיע עם סוכן המוסד דניאל לאדיס-אבבה וחותמים על הסכם עם מנגיסטו, לפיו ישראל תעביר לאתיופיה נשק בתמורה ליהודים אתיופים. באוגוסט מהגרת לארץ הקבוצה הראשונה של יהודים אתיופים. הקבוצה השנייה מגיעה לארץ בדצמבר, דרך ניירובי. בסך הכול מגיעים 120 יהודים מאתיופיה לארץ בשנה זו. |
1978 |
במהלך ראיון עיתונאי מודיע שר החוץ, משה דיין , שישראל סיפקה לאתיופיה נשק בתמורה ליהודים; כתוצאה, מנגיסטו סוגר את גבולות הארץ. |
1979‑1990 |
תחילת עליית יהודי אתיופיה דרך סודן. ב-12.1.79 נפגש סוכן מוסד בשם דניאל עם פרדה אכלום בחרטום, וביחד הם מתחילים לארגן את פרטי מסע יהודי אתיופיה לארץ דרך סודן. 32 יהודים צעירים חוצים את הגבול לסודן ומגיעים לארץ בסיוע המוסד. הם כותבים לבני משפחותיהם באתיופיה, ומתחילים מהלך של הגירה יהודית המונית דרך סודן. |
1984‑1985 |
מבצע משה: על פי הסכם חשאי בין ראש ממשלת סודן וממשלת ישראל, מועבר סכום כסף בתמורה ליהודים אתיופים השוהים בסודן.״היהודים מוטסים מחַ׳רְטוּם לארץ. כ-6000 יהודים אתיופים מגיעים לארץ ב-23 מטוסים סודיים דרך אירופה. עם אישורו של פרס, מעביר יו״ר הסוכנות היהודית את המידע לגבי מבצע משה במהלך ראיון. העולם הערבי מתקומם, והמבצע מופסק. |
1985 |
במרץ של שנה זו, מספר חודשים לאחר מבצע משה, יצא לפועל מבצע מלכת שבא, בה הובאו 500 יהודים אתיופים בסיוע ארה״ב לדרום הארץ במטוס הרקולס |
1985‑1990 |
זרם העולים מאתיופיה דרך סודן מחודש. 2000 עולים מגיעים לארץ דרך משלחות הצלה של המוסד, באוויר ובים. במהלך עשר השנים הבאות מסייע המוסד לכ-17,000 יהודים אתיופים לעלות דרך סודן (מספר זה אינו כולל את העולים במבצע שלמה). |
1989 |
חידוש היחסים הדיפלומטיים בין אתיופיה למדינת ישראל. שגרירות ישראלית נפתחת באדיס-אבבה, לשם מגיעים יהודים אתיופים מכפרים סמוכים. |
1991 |
מבצע שלמה: בין 25-26 במאי, בתוך 36 שעות, הוצא לפועל מבצע עלייה חסר תקדים, בו הובאו 14,500 יהודי ״ביתא ישראל״ מאדיס-אבבה לארץ. מנגיסטו מופל ובמקומו מוקמת הרפובליקה הפדראלית הדמוקרטית של אתיופיה. במהלך 1991-1992 מגיעים לארץ כ-34,000 יהודים מאתיופיה. |
2003 |
ממשלת אתיופיה מונעת מישראל להעלות את בני הפלשמורה לארץ. |
2004 |
בעקבות ביקור של שר החוץ סילבן שלום באתיופיה, מתכננת ישראל להתחיל בהעלאת 20,000 יהודי אתיופיה הנותרים לארץ |
2005 |
ראש הממשלה אריאל שרון מאשר את ההחלטה להעלות 700 איש מבני הפלשמורה לארץ בכל חודש. |
2005 |
כ-1000 מבני הפלשמורה מתחילים בשביתת רעב באדיס-אבבה נגד עיכובים בהבטחות
ממשלת אתיופיה להעבירם לישראל. ממשלת אתיופיה מסכימה לאשר הגירת 600 יהודים בחודש, פי שניים מהמספר המאושר קודם לכן. |
2007 |
הסוכנות היהודית מדווחת שעד סוף 2008 עתידים לעלות לארץ 6,300 יהודים מאתיופיה. |
2011 |
על פי נתוני ממשלת ישראל כיום מתגוררים בארץ 125,500 ישראלים ממוצא אתיופי. |
|